ניתן למנות על אצבעות כף יד אחת את חברות ההסטארט-אפ הישראליות שיזמיהן הם חרדים. גם מספר המשקיעים החרדים המבצעים השקעות בחברות היי-טק נמוך במיוחד. מה הסיבה לכך שאף שבישראל צמחה תעשיית סטארט-אפ מפוארת המעסיקה עשרות אלפי עובדים, המגזר החרדי לא נוטל כמעט חלק בזירה הכלכלית השוקקת הזאת?

התשובה הראשונה היא אורח החיים השונה. יזמים חילונים רוכשים את הכשרתם הטכנולוגית כבר בתקופת הצבא, ביחידות המודיעין וביחידות מחשב, לצד יחידות העילית כמו ממר"ם ותלפיות - מקומות שהחרדים פשוט לא מגיעים אליהם. גם פרק הלימודים האקדמיים שונה: בעוד שהחילוניים חובשים את ספסלי הפקולטות להנדסה ומדעי המחשב, החרדים כמעט לא עושים זאת. גם רמת האנגלית והמתמטיקה של רבים מהם נמוכה יחסית לנדרש בתעשייה. כמו כן, המבנה המשפחתי הנהוג בקהילה החרדית משפיע על מידת המעורבות של חרדים ביזמות היי-טק: חרדי שמתחתן מוקדם ונדרש לפרנס את משפחתו לא יסתכן בהקמת סטארט-אפ.



​
 

​

​

​

​

​

​



​





​

​

​

​

​

רבים מהחרדים שמגיעים בכל זאת להיי-טק הישראלי לא נולדו כאן. שפת אמם היא אנגלית, הם למדו בקולג'ים או באוניברסיטאות אמריקאיות, או עבדו בחברות טכנולוגיות בינלאומיות לפני שעלו לישראל.

יזם ההיי-טק החרדי הנרי ישראל, שעומד מאחורי חברת IME מחממת אשקלון, טוען כי יזמים חרדים מופלים לרעה, ואינם מצליחים לגייס כסף לחברות שהם מקימים. "רוב שנותי גרתי בארה"ב. אשתי אמרה שהיא רוצה לעלות לישראל, אז עברנו לבני ברק.

​

"מדוע אין הרבה חרדים בחברות סטארט-אפ ישראליות? כי כאן, בניגוד לארה"ב, יש דעה קדומה נגד חרדים. אנשים לא חושבים שהם יכולים לעסוק בהיי-טק. קשה להם לגייס כסף, אז הם הולכים לעבוד עבור חברות אחרות. נתקלתי בקשיים אדירים בגיוס כסף ממשקיעים ומהמדען הראשי, והפרויקט שלי נדחה פעמיים". לדברי ישראל, רוב ההיי-טקיסטים החרדים שהוא מכיר הגיעו מרוסיה ומארה"ב, "שם הם למדו באוניברסיטאות".

התורה חשובה יותר



ארי גרובמן, מנהל הפיתוח העסקי של חברת לומוס, הוא חרדי שמכיר היטב את עולם ההיי-טק הישראלי. "גדלתי בארה"ב. למדתי בישיבה ואז למדתי בקולג'. אני ושני אחי עובדים בהיי-טק, אבל אני לא מכיר הרבה חרדים נוספים כאלה. כשאני יוצא להתפלל בבניין שבו שוכנת לומוס מגיעים מספיק חרדים למניין, אבל זה מעט.



"בארה"ב החרדים הם חלק מכוח העבודה הכללי. הם עוסקים בנדל"ן, עסקים, רפואה ועריכת דין. בישראל יש סיבות היסטוריות לכך שהחרדים לא משולבים בכוח העבודה. חלק מהעניין הוא שלחרדים קשה לקבל טכנולוגיות חדשות, להיות פתוחים לקפיטליזם ולהיפגש עם העולם החילוני".

ואולם גרובמן מאמין שהמצב עתיד להשתנות. "נכון שהמסלול ההנדסי הוא המסלול הקלאסי ליזמים שרוצים להקים חברות סטארט-אפ, אבל אפשר להגיע להיי-טק גם מהמסלול הישיבתי, ולהשלים את ההכשרה הטכנולוגית בשלב מאוחר יותר. בישיבה עוסקים כל היום בפתירת בעיות - וזו אחת התכונות החשובות לעובדי היי-טק.



"בוודאי שלימודי תורה חשובים יותר מכל דבר אחר, אבל כשמגיעים לגיל שבו צריך לצאת לעבודה, אין סיבה שהחרדים לא יוכלו ללמוד קורסים שיכשירו אותם גם לעבודה בהיי-טק. אני באופן אישי הייתי רוצה שיהיו יותר יזמים טכנולוגיים חרדים".

שמחה מרגליות הקים יחד עם אביו את חברת הסטארט-אפ לינגוויסטיק אייג'נטס, המפתחת מנגנון ממוחשב המבין שפות טבעיות. החברה קיימת 11 שנה ועדיין לא גייסה כסף ממשקיעים חיצוניים. מרגליות אמנם לא מגיע מהעולם הטכנולוגי, אך אביו למד בלשנות באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס לפני שחזר בתשובה.

​

"אפשר להיות גם שומר מצוות וגם מתכנת", אומר מרגליות. "אני שומע על יותר ויותר יזמים חרדים שמנסים להקים חברות תוכנה ואינטרנט. אך בעוד שאצל יזמים חילונים המטרה היא לכבוש את העולם עם ההמצאה שהקימו, לחרדי לא חשוב שיהיו לו כמה מיליונים בבנק. המטרה היא להתפרנס".

אבל גם מרגליות חולם על אקזיט. "אני מקווה שיום אחד מיקרוסופט או גוגל ירכשו את הטכנולוגיה שלנו. מיקרוסופט כבר רכשה חברה בתחום הבנת שפה טבעית. התחום מתחמם".

"החרדים קונפורמיסטיים"



שלמה קליש, שותף בקרן ההון סיכון ג'רוזלם גלובל ונצ'רס, וג'רמי ברבי מקימה ונצ'רס הם שני אנשי ההון סיכון היחידים בישראל מהמגזר החרדי. ואולם לדברי קליש, "יש עשרות אנשי עסקים חרדים שמשקיעים ביוזמות, לאו דווקא בהיי-טק". לדבריו, "מאחר שהחרדי לא לומד באוניברסיטאות מקצועות כמו הנדסה הוא מנותק מהתחום. המגמה הזאת משתנה בשנים האחרונות. הרעיון שחרדים יכולים ללמוד מקצועות הנדסיים ותכנות מבשיל והולך".

מייקל אייזנברג, שותף בקרן ההון סיכון בנצ'מרק, לא מגדיר את עצמו כחרדי, אף שהוא מכיר את העולם הזה. גם הוא סבור שהיעדר הכשרה אקדמית אינו המכשול היחיד העומד בפני החרדים. "יזמים הם בדרך כלל לא קונפורמיסטיים ומנסים לעשות הכל בדרך שלהם. הציבור החרדי, למרות גווניו הרבים, מאוד קונפורמיסטי".

אייזנברג מקווה שהמצב ישתנה. "קיימת יזמות חרדים בעסקים קטנים ואני רוצה להאמין שהיזמות תגיע גם לעולם הסטארט-אפ. כיום העמותות לומדה וקרן קמ"ח מכשירות חרדים לתחום הטכנולוגיה. גם נשים חרדיות שעובדות בתלפיות הן מתכנתות מעולות, והגישה משתנה. הבעיה היא שזה קורה לאט. לא השתכנעתי עדיין שהפוליטיקאים החרדים באמת רוצים להשקיע בהכשרת ציבור בוחריהם. מה שקורה הוא שהציבור החרדי רואה שהפרנסה בענף ההיי-טק טובה - ושואף להגיע לשם".