"אם לא נצליח לגייס את החרדים להיי-טק אנחנו אבודים"

"בתור בחור חרדי, הקמתי חברת סטארט-אפ והתחלתי להסתובב בעולם היזמות כדי לגייס כסף. גיליתי שאני בודד במערכה - לא היו לי חברים מהצבא או מהאוניברסיטה, ובכל מקום גיליתי חומות ואי הבנה מה זה חרדי. הגעתי לאחד המשקיעים הגדולים בישראל והוא אמר לי: 'אתה חרדי, אני לא יודע איך הראש שלך עובד. מחר תתרום את כל הכסף לצדקה'" - כך סיפר משה פרידמן, יזם היי-טק חרדי, בפאנל בנושא שילוב החרדים בהיי-טק, בהנחיית גיא רולניק, העורך הראשי ומייסד TheMarker בוועידת האינטרנט.

​

סיפורו של פרידמן שפך אור על אחד החסמים המשמעותיים למימוש פוטנציאל שילוב החרדים בתעשיית ההיי-טק. "יש המון חרדים עם כישרון וידע, חלקם בעלי השכלה גבוהה, אבל יש להם פחד מהעולם החילוני. יש חשיבות אדירה ליצור חיבור בין היזמים הצעירים לבין תעשיית היי-טק כדי לקדם אותם".

עד כמה חשוב לממש את הפוטנציאל הזה? אלישע ינאי, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, אמר כי לשילוב החרדים יש חשיבות מכרעת: "אם לא נצליח לגייס את המגזר החרדי לטובת ההיי-טק במדינה - אנחנו אבודים. הבעיה מאוד פשוטה - מי שמילא עד עכשיו את השורות בקרב עובדי ההיי-טק היו עולי רוסיה. לתעשייה הישראלית יש כיום צינור קבוע של 8,000 עובדים, אבל יש מאסה של עובדים שמתחילה לפרוש. מי ימלא את השורות? מאיפה נביא 20 אלף איש חדשים? המקום היחידי זה המגזר החרדי. אנחנו צריכים להגיע לתוכנית לשילוב החרדים שתהיה בגיבוי ממשלתי".

​

כדי לאפשר את שילוב החרדים, רבים סבורים כי יש לשפר את רמת ההשכלה במוסדות החינוך החרדיים. "כמשקיע בתחום ההיי-טק אני יכול לספר על יד אחת את האנשים שפגשתי מהקהילה החרדית בתפקידים בכירים בסטארט-אפים, ואני מאשים את עצמנו - הלא חרדים - שלא מספיק מעודדים את זה", אמר אלן פלד, מייסד ושותף של קרן וינטג'. "בטווח הקצר המדינה צריכה לתת תמריצים לשילוב החרדים בהיי-טק, כמו שיש תמריצים לאזורי פיתוח. אבל בטווח הארוך, אי אפשר להשתלב בהיי-טק אם אתה לא מדבר אנגלית ולא יודע מתמטיקה. לכן עד שלא נכניס את לימודי הליבה לתוך המגזר החרדי החרדים לא ישתלבו. זה נושא קריטי".​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​















​

​

​אלישע ינאי

צילום: קובי קנטור


מוטי אייכלר, מייסד ומנכ"ל חברת ההשמה מנפאוור בראשית, סבור כי יש חסמים שדרושים טיפול מוקדם יותר. "יש אצלנו ברשימות יותר מ-1,000 גברים ויותר מ2,000 נשים שלמדו תוכנה במוסדות וארגונים, אבל הם ללא עבודה. התעשייה אוהבת לדבר ולהיפגש, אבל כשזה מגיע להעסקה של חרדים הם לא מוכנים. העובד החרדי הוא פשוט הטייפ-קאסט של מתכנת, וכל עוד זה לא משתנה אין טעם לדבר על ליבה".

​

ישי פרנקל, מנכ"ל מרכז הפיתוח של אינטל בירושלים, המעסיק כ-100 חרדים, הסכים גם הוא כי עתשיית ההיי-טק צריכה לעשות צעדים לקראת החרדים. "המעסיקים צריכים להתחיל לחשוב על החלפת דיסקט. כיום בודקים באיזה מוסד למד העובד הפוטנציאלי, או אם הוא הגיע מיחידת 8200 או מממר"ם. אנחנו מצאנו שבוגר ישיבת פוניבז' לא נופל מבוגר 8200".

נילי דוידוביץ', חרדית המנהלת את הסטארט-אפ דעת, אמרה כי תעשיית ההיי-טק צריכה לדעת גם ליצור סביבת עבודה מותאמת לחרדים. "היה לי פעם מתכנת חילוני ששבועיים בשנה אמר שהוא צריך לצאת לחופש בתקופה שבה הרוח נוחה", סיפרה. "אז גם במקרה של גבר שרוצה ללכת לתפילה או לשיעור תורה לפני העבודה, צריך לאפשר לו את זה. אם נשכיל להבין שהחרדי זקוק לסביבת עבודה שמותאמת לאורח החיים שלו נוכל לפרוץ את הסכר ולהגדיל את כוח העבודה החרדי בהיי-טק".

​

פערי התרבות בין החרדים לחילוניים באים לידי ביטוי בקשיים נוספים במהלך העבודה. סמנכ"לית התפעול של חברת מטריקס, ליבי אפין – שמעסיקה כ-1,000 נשים חרדיות במרכזי תעסוקה – סיפרה כי כאשר עובדיה החרדים היו צריכים לעבוד תחקיר ביטחוני כדי לעבוד עם משרד הביטחון, רבים מהם נכשלו. "היינו צריכים להעביר אותם הדרכה איך לענות על התחקיר – ואז הם עברו", סיפרה. לדברי אפין, "השילוב של החרדים בהיי-טק זו הזדמנות כלכלית אדירה, ואנחנו רוצים שהשילוב ימשיך להתפתח".

שלמה רייכמן, יזם היי-טק חרדי יליד קנדה ופעיל בקרן ידידות טורנטו שמסייעת במלגות לחרדים לרכוש השכלה, טען כי יש צורך חשוב במיוחד שבתקופה הזאת החברות יגייסו חרדים. "אם הדור הזה של החרדים שרכשו השכלה לא יצליח למצוא עבודה, הדור הבא יבין שאין לו סיבה לרכוש השכלה ולנסות להשתלב בעבודה", טען רייכמן.

​

היזם יוסי ורדי סיכם את הדיון ואמר כי יש צורך לשנות את השיח בקרב המעסיקים כך שיכירו בפוטנציאל ההעסקה של החרדים. "אנחנו יודעים יפה מאוד את המכניזם של קבלת עובדים בעולם ההיי-טק - 65% זה חבר מביא חבר. הכשרה היא בעיה, אבל צריך לעזור לעצמנו לקלוט את החרדים הראשונים במקומות העבודה, לשכנע את מנהלי משאבי האנוש ולשטוף להם את המוח. אם נראה שב-2013 ייקלטו 5,000 עובדים חרדים בהיי-טק - זה יהיה מצוין".